BECAUSE WHEN I READ, I DON’T REALLY READ; I POP A BEAUTIFUL SENTENCE INTO MY MOUTH AND SUCK IT LIKE A FRUIT DROP, OR I SIP IT LIKE A LIQUEUR UNTIL THE THOUGHT DISSOLVES IN ME LIKE ALCOHOL, INFUSING BRAIN AND HEART AND COURSING ON THROUGH THE VEINS TO THE ROOT OF EACH BLOOD VESSEL.
- Bohumil Hrabal (1914 -1997). Too Loud a Solitude
לוחית במסלול הספרייה שנעשה על ידי האמן גרג לה-פברה
תרגום הכתוב על המכסה: כי כשאני קורא, אני לא ממש קורא; אני מקפיץ משפט יפה לתוך הפה שלי ומוצץ אותו כמו טיפת פרי, או שאני לוגם אותו כמו ליקר עד שהמחשבה מתמוססת בי כמו אלכוהול, דרך המוח והלב וזורם דרך הוורידים עד לשורש של כל כלי-דם.